אתמול הייתי עם חבר לכיתה בקונצרט של התזמורת הסימפונית חיפה בנושא "עולם חדש-ישן". על התזמורת ניצח ד"ר רועי אופנהיים, מנצח ואיש חינוך שניצח בעבר גם על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית חיפה, התזמורת הסימפונית ראשון לציון, הקמארטה ירושלים, סינפוניטה באר שבע, התזמורת הקאמרית תל אביב, סימפונט רעננה ותזמורות נוספות. התכוננתי לקראת הקונצרט וחקרתי מעט את היצירה המרכזית שנוגנה בו, הסימפוניה התשיעית של דבוז'ק, המכונה "מן העולם החדש".
הקונצרט נפתח בחמישה שירי עם אמריקאים ישנים, אותם שרה נופר יעקבי, זמרת סופרן ישראלית שמופיעה בקביעות באופרה הישראלית. הראשון נקרא The Boatman's Dance, השני נקרא The Dodger, השלישי נקרא Long Time Ago, הרביעי נקרא Simple Gifts, והחמישי, שיר ילדים אמריקאי שנקרא I Bought Me a Cat. השירים היו קצרים והקהל התלהב במיוחד משיר הילדים, שכן הוא מזכיר בלחנו את שיר הילדים הישראלי "לדוד משה הייתה חווה".
לאחר מכן, ד"ר אופנהיים דיבר מעט על הסימפוניה התשיעית של דבוז'ק ועל כינויה "מן העולם החדש". הוא סיפר על הסימפוניה מנקודת מבט מוסיקלית, וכן על הנושאים המוסיקליים בכל אחד מפרקי הסימפוניה. הנושאים היו מוכרים לאוזניי, שכן הקשבתי לסימפוניה מספר פעמים לפני הקונצרט. כשהתזמורת התחילה לנגן את הסימפוניה, שאלתי את עצמי מה יהיה אורכה, שכן לא כל הסימפוניות מגיעות לאורך של הסימפוניה התשיעית של בטהובן, שלקחה כשעה ו-10 דקות. הסימפוניה לקחה כ-45 דקות והייתה סטנדרטית באורכה. אהבתי את הנושאים הקליטים, אך פחות אהבתי את האופן שבו דבוז'ק פיתח את הסימפוניה. סימפוניה אמורה להיות מפותחת היטב בשל עוצמתה והיקפה, והפיתוח לא היה עוצמתי מספיק עבורי. למרות הכל, נהניתי מהסימפוניה בשל יופיה ופשטותה.
לאחר מכן, נופר יעקבי, זמרת הסופרן, עלתה לשיר שוב את ההדרן שריגש את הקהל בשל תנועות הגוף יחד עם שירתה. פחות אהבתי את תנועות הגוף הללו, כי הן היו מאד מוקצנות, אבל קולה נגע ללבי ואהבתי אותו מאד. יצאתי מהקונצרט בתחושה טובה, ועם רצון חזק לעוד, משום שאני צופה בקונצרטים הגדולים יותר. ממליץ לכם ללכת לקונצרטים של התזמורת הסימפונית חיפה ותזמורות נוספות.
הקונצרט נפתח בחמישה שירי עם אמריקאים ישנים, אותם שרה נופר יעקבי, זמרת סופרן ישראלית שמופיעה בקביעות באופרה הישראלית. הראשון נקרא The Boatman's Dance, השני נקרא The Dodger, השלישי נקרא Long Time Ago, הרביעי נקרא Simple Gifts, והחמישי, שיר ילדים אמריקאי שנקרא I Bought Me a Cat. השירים היו קצרים והקהל התלהב במיוחד משיר הילדים, שכן הוא מזכיר בלחנו את שיר הילדים הישראלי "לדוד משה הייתה חווה".
לאחר מכן, ד"ר אופנהיים דיבר מעט על הסימפוניה התשיעית של דבוז'ק ועל כינויה "מן העולם החדש". הוא סיפר על הסימפוניה מנקודת מבט מוסיקלית, וכן על הנושאים המוסיקליים בכל אחד מפרקי הסימפוניה. הנושאים היו מוכרים לאוזניי, שכן הקשבתי לסימפוניה מספר פעמים לפני הקונצרט. כשהתזמורת התחילה לנגן את הסימפוניה, שאלתי את עצמי מה יהיה אורכה, שכן לא כל הסימפוניות מגיעות לאורך של הסימפוניה התשיעית של בטהובן, שלקחה כשעה ו-10 דקות. הסימפוניה לקחה כ-45 דקות והייתה סטנדרטית באורכה. אהבתי את הנושאים הקליטים, אך פחות אהבתי את האופן שבו דבוז'ק פיתח את הסימפוניה. סימפוניה אמורה להיות מפותחת היטב בשל עוצמתה והיקפה, והפיתוח לא היה עוצמתי מספיק עבורי. למרות הכל, נהניתי מהסימפוניה בשל יופיה ופשטותה.
לאחר מכן, נופר יעקבי, זמרת הסופרן, עלתה לשיר שוב את ההדרן שריגש את הקהל בשל תנועות הגוף יחד עם שירתה. פחות אהבתי את תנועות הגוף הללו, כי הן היו מאד מוקצנות, אבל קולה נגע ללבי ואהבתי אותו מאד. יצאתי מהקונצרט בתחושה טובה, ועם רצון חזק לעוד, משום שאני צופה בקונצרטים הגדולים יותר. ממליץ לכם ללכת לקונצרטים של התזמורת הסימפונית חיפה ותזמורות נוספות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה