 |
| מנואלה סיון-רביץ ז"ל ת.נ.צ.ב.ה |
מנואלה יקרה,
קשה לי עד מאד לכתוב לך מילים אחרונות. מילים של פרידה לא רצויה וכואבת עד מאד, רגע לפני סיום לימודיי בקונסרבטוריון, ורסיטל הגמר אליו התחלת להכין אותי רק בשנה שעברה. קשה לי לכתוב לך מילים אלו ושום מילה שאכתוב לא תתאר מה היית בשבילי בשש וחצי השנים האחרונות. אם הייתה נתונה בידי הבחירה, הייתי ממשיך ללמוד איתך גם אחרי סיום הקונסרבטוריון, אבל את הלכת. לא נפרדת, לא שלחת צידה לדרך. פשוט הלכת והותרת זכרונות רבים.
אני זוכר את הימים הראשונים איתך, כתלמיד פסנתר מתחיל בכיתה ו' שהגיע אלייך אחרי לימודי אורגנית. זוכר את ההקפדה על הפרטים הקטנים, שהייתה, לאורך כל הדרך, הגורם להישגיי, לצד אימונים רבים בבית. כל שיעור אצלך נפתח בסולם, אטיוד ולאחר מכן היצירות שניגנתי לאורך השנים בבחינות ובקונצרטים, ושאליהן חשפת אותי בשש וחצי השנים הללו. לאחר מכן הייתי מנגן משהו לסיום והולך הביתה בסיפוק רב.
לאורך כל הזמן, מנואלה, היית היד התומכת והמלווה. אף פעם לא לחצת, לא האצת. תמיד היית נותנת לי תחושה של רוגע, שיש זמן ושאין סיבה למהר. תמיד סמכת עלי שאתאמן כיאות לקונצרט או לבחינה. תמיד נתת לי את היצירה המתאימה לי ביותר. גם כשסיפרתי לך שאני על הספקטרום האוטיסטי, קיבלת אותי וקידמת אותי במשך הזמן הרב שלמדתי אצלך. לימדת אותי רבות ופיתחת אותי הן מבחינה מוסיקלית והן מהבחינה האישית. חשפת אותי למלחינים רבים ששמם חקוק בזכרוני עד היום. ואפילו הגשמת לי חלום: לנגן את הפרק הראשון של סונטת "אור ירח" מאת בטהובן בקונצרט תלמידים בקונסרבטוריון. שילבת אותי בקונצרטים השנתיים שנערכו בסטודיו בו לימדת, המשרה אוירה שקטה וחמה.
מנואלה, תמיד אזכור אותך ותמיד תהיי בלבי. מבטיח לך שעוד ידברו עלייך רבות. מבטיח לך שאני אדבר ואשבח אותך בפני כל אדם שיתקל בי. תמיד תהיי חקוקה בזכרוני כמורה שהשפיעה עלי לטובה ושחשפה בפניי עולם שלם של מוסיקה קלאסית משובחת. תמיד תהיי בלב שלי, אף על פי שהשתדלתי לא להראות רגשות בתחומי השיעורים ובתחומי הקונסרבטוריון. תמיד תהיי אישה משפיעה בחיי, גם לאחר מותך המצמרר.
אוהב אותך כל כך, מנואלה. נוחי על משכבך בשלום.
שלך,
בן קיזל
 |
| מנואלה סיון-רביץ ז"ל ת.נ.צ.ב.ה |
תמונות מהסטודיו של מנואלה סיון-רביץ ז"ל:
מנואלה סיוון המורה המיוחדת של בן העצימה את כל אחד מתלמידיה ותלמידותיה לאורך השנים בטוב לב, ברגישות ובעומק. הפרידה של בן, נער אספרגר, ממורתו האהובה, קשה עד מאד בעיקר בגלל שמנואלה התייחסה לבן כאל אדם שלם ומוזיקלי והקשר המיוחד ביניהם הביא את בן אל תוך עולם המוזיקה ואפשר לו דרכו לבטא את עצמו.
השבמחקמנואלה תחסר לכולנו ואנו שולחים תנחומים למשפחתה.
יהי זכרה ברוך.
תודה על ששיתפת מהלב ובכנות. תיאור תקופת הלימודים עם מנואלה והיחסים שלכם היה מאוד מרגש עבורנו. מנואלה ראתה בהוראת הפסנתר שליחות וייעוד. היא התמסרה לתלמידיה ושמה אותם בראש סדרי העדיפויות. מנואלה היתה מאוד גאה בך ובהישגיך, ושיתפה אותנו בהצלחותיך. אנו מאמינים שהיסודות שנטעה בך ילוו אותך בדרכך.
השבמחקבהצלחה