לאחרונה אנו עדים לידיעות חדשותיות ובמסגרתן נעשה שימוש לא נכון ופוגעני במושג אוטיזם (ובתסמונת אספרגר) על מנת להעליב אנשים שלטענת המכנים מנותקים מהמציאות. לדוגמה, ראש הממשלה בנימין נתניהו כונה על ידי פקיד בכיר בבית הלבן כ"אספרגר". דוגמה נוספת היא התבטאות יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בנושא יחסי ישראל והפלסטינים. ליברמן טען כי מי שחושב שחזרה לגבולות 1967 תביא שלום, הוא אוטיסט.
שני המקרים הללו הם מקרים שנעשו כתוצאה מבורות ראויה לשמצה אודות אוטיזם על המנעד שלו. כחברה, עלינו להבין כי אוטיזם אינו מחלה, כפי שאנשים חושבים, אלא הוא בבחינת לקות התובעת הבנה של הסביבה ולא גינוי או שימוש לצרכי גינוי. לקות כמו אספרגר אינה מפריעה לסדר החברתי הנדרש ועל החברה לקבל אותנו, האוטיסטים והאספרגרים.
אוטיסטים שאני מבקש לייצגם כאן רוצים להעביר מסר – אשר לא תמיד הם מסוגלים להביעו – שהם זכאים לזכויות ולמסגרות שיעזרו להם לממש את עצמם ואת הפוטנציאל הטמון בכל אחד מהם. כחברה, עלינו לגנות את הביטויים המציגים את האוטיזם באופן שלילי ולפעול ככל האפשר על מנת לעזור לאוטיסטים להיות חלק בלתי נפרד מהחברה.
אני עצמי נער בן 16.5 הלוקה בתסמונת אספרגר על הרצף האוטיסטי. עם כל הקשיים התקשורתיים אשר באים לידי ביטוי באי הבנה של כל הקודים החברתיים וגם אי הבנה של הבעות פנים, שפת גוף וכן ביטויים דו משמעיים, מטאפורות ודקויות לשוניות, אני אדם ככל אדם. הקשיים החברתיים מתבטאים בהיעדר יכולת להבין את תחושות ומחשבות הזולת כמו גם היעדר יכולת לקרוא את המפה החברתית ולהבין את הקודים החברתיים והניואנסים לפיהם החברה מתנהלת אבל למרות זאת, אני אדם ככל אדם. כל אלה לא מפריעים לי להיות מוזיקאי פעיל, להיות בן זוגה של חברתי (בת כיתה מקבילה), פעיל במועצת התלמידים של בית ספרי, תלמיד קונסרבטוריון ולהעלות מופע מוזיקלי בשם "שאלות" הנוגע לתסמונת.
אי לכך, אני פונה אליכם להפסיק להשתמש במילה "אוטיסט" או "אספרגר" ככינוי גנאי. אנחנו לא מנותקים מהמציאות – גם אם היא קשה לנו להבנה ולפענוח – ולכן, אנא, קצת רגישות.
הכותב הוא תלמיד כיתה י"א במרכז חינוך ליאו באק בחיפה
שני המקרים הללו הם מקרים שנעשו כתוצאה מבורות ראויה לשמצה אודות אוטיזם על המנעד שלו. כחברה, עלינו להבין כי אוטיזם אינו מחלה, כפי שאנשים חושבים, אלא הוא בבחינת לקות התובעת הבנה של הסביבה ולא גינוי או שימוש לצרכי גינוי. לקות כמו אספרגר אינה מפריעה לסדר החברתי הנדרש ועל החברה לקבל אותנו, האוטיסטים והאספרגרים.
אוטיסטים שאני מבקש לייצגם כאן רוצים להעביר מסר – אשר לא תמיד הם מסוגלים להביעו – שהם זכאים לזכויות ולמסגרות שיעזרו להם לממש את עצמם ואת הפוטנציאל הטמון בכל אחד מהם. כחברה, עלינו לגנות את הביטויים המציגים את האוטיזם באופן שלילי ולפעול ככל האפשר על מנת לעזור לאוטיסטים להיות חלק בלתי נפרד מהחברה.
אני עצמי נער בן 16.5 הלוקה בתסמונת אספרגר על הרצף האוטיסטי. עם כל הקשיים התקשורתיים אשר באים לידי ביטוי באי הבנה של כל הקודים החברתיים וגם אי הבנה של הבעות פנים, שפת גוף וכן ביטויים דו משמעיים, מטאפורות ודקויות לשוניות, אני אדם ככל אדם. הקשיים החברתיים מתבטאים בהיעדר יכולת להבין את תחושות ומחשבות הזולת כמו גם היעדר יכולת לקרוא את המפה החברתית ולהבין את הקודים החברתיים והניואנסים לפיהם החברה מתנהלת אבל למרות זאת, אני אדם ככל אדם. כל אלה לא מפריעים לי להיות מוזיקאי פעיל, להיות בן זוגה של חברתי (בת כיתה מקבילה), פעיל במועצת התלמידים של בית ספרי, תלמיד קונסרבטוריון ולהעלות מופע מוזיקלי בשם "שאלות" הנוגע לתסמונת.
אי לכך, אני פונה אליכם להפסיק להשתמש במילה "אוטיסט" או "אספרגר" ככינוי גנאי. אנחנו לא מנותקים מהמציאות – גם אם היא קשה לנו להבנה ולפענוח – ולכן, אנא, קצת רגישות.
הכותב הוא תלמיד כיתה י"א במרכז חינוך ליאו באק בחיפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה