אני שמח לחזור ולכתוב מאמרי ביקורת מוסיקליים, שאני מקווה שיעשירו את הידע שלכם מעט יותר. הפעם, אני עומד לכתוב לכם על כיתת אמן לפסנתר שהעביר דניאל בארנבוים בשיקאגו, ארה"ב, על 32 הסונטות של בטהובן. זוהי כיתת אמן מלאה באורך של שעה וחצי, בה ניגנו 3 פסנתרנים, ביניהם ג'ונתן ביס, פסנתרן מפורסם במכון קרטיס למוסיקה שבפילדלפיה, ארה"ב.
כיתת אמן זו הייתה מכובדת מאד, וכללה הוראות ביצוע רבות של דניאל בארנבוים למבצעים. דניאל בארנבוים לימד את המבצעים איך לשמור על קצב ביצירות, איך לשלוט על הדינמיקה בצורה טובה ואיך להוציא צליל יפה וברור מהפסנתר. המבצעים הביעו את דעתם על היצירות של בטהובן, ודניאל בארנבוים הוסיף כי "32 הסונטות לפסנתר מאת בטהובן, מייצגות לכל המוסיקאים, אוהבי המוסיקה, ולא רק לפסנתרנים, משהו ייחודי בתפוקתו ובתפוקת מלחינים רבים אחרים".
הסונטות שנבחרו הן:
סונטה אופ' 57, "אפאסיונטה", פרק 1
סונטה אופ' 31 מס' 1, פרק 1
סונטה אופ' 109, פרק 3
אני מעריך מאד את הסונטות של בטהובן, ואוהב מהסונטות שהוצגו כאן את סונטת אופ' 57, "אפאסיונטה", פרק 1. היא העוצמתית ביותר, והיא היחידה שנגעה ללבי. מעברי הדינמיקה החדים שביצירה לא קיימים ביצירות של מלחינים רבים, כמו ביצירה זו של בטהובן. אם נסתכל על מיקומה ההיסטורי של היצירה - אופ' 57 - אז נראה שמדובר ביצירה שנכתבה בתקופה התיכונה של בטהובן, בה הוא חווה פרץ יצירתיות והלחין יצירות רבות, כמו זו ואחרות. הוראות הביצוע שנתן דניאל בארנבוים למבצע היו המדויקות ביותר שראיתי, והוא דיבר על היצירה באופן מדויק וראוי לשבח.
בטהובן הוא מלחין שאני יודע עליו המון, אבל גם למלחינים אחרים לא חסר חוש מוסיקלי מרהיב. בדבריו של דניאל בארנבוים הוא הוסיף כי "הפסנתר המושווה של באך הוא הצוואה הישנה, והסונטות של בטהובן הן הצוואה החדשה". הבנתי שדניאל בארנבוים מדבר על הסונטות כחלק מייצג של המוסיקה כולה, מה שגם לי להעריך את דבריו המושכלים.
ממליץ לכם להקשיב לדברים של הפסנתרנים ושל דניאל בארנבוים, שנתן לי עוד מושג על 32 הסונטות של בטהובן ועל המוסיקה כולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה