בחודש פברואר של שנת 2016, הייתי בטיול השנתי של כיתה יב'. טיול זה היה אמור להיות משמח, משום היותו טיול שנתי אחרון, אך הטיול הפך לחוויה קשה עקב משבר הפרידה שאפף אותי באותו הזמן, מצבי החברתי שהיה בכי רע, והעובדה שהאנשים הקרובים אלי לא היו לידי באותו טיול. לפני 9 חודשים, הייתי באחת מהמסיבות של הטיול השנתי, והרגשתי רע כשראיתי את זוגתי לשעבר מסתובבת עם גבר שהוא לא אני. הייתי שבור לב והתפרקתי מבפנים. מסיבה זו התקיימה באחד מחופי הים האדום בעיר אילת, ואיני יכול לשכוח את החוויה הזו, כמקום קשה בחיי החברתיים.
והיום, 9 חודשים אחרי המאורע, נפגשתי עם כיתתי בחוף הים של חיפה, בקפה מנדרין. מפגש זה הוא תוצאה של תהליך ארוך שעברתי, וכמובן ממשיך לעבור. בתהליך הזה שמתי את משבר הפרידה מאחוריי, השגתי בת זוג שאוהבת אותי ומתגברת עמי על הריבים והקשיים, השגתי חבורה של אנשים בה אני מוצא את עצמי ומשתייך, והעיקר - הצלחתי לפרוץ את המחסום ולחדש את הקשר עם חבריי לכיתה. חבריי לכיתה ולבית הספר "ליאו באק" הם מעגל נוסף בחיי, נוסף על מעגל החבורה ומעגל החברים הקרובים, שהתחזק בשנה שעברה עקב משבר הפרידה.
הרגשתי תחושת ניצחון, שניצחתי את קשיי בתחומי החיים: הזוגיות, החברים, המסגרת הטיפולית והלימודים האקדמיים בחוג למוסיקה של אוניברסיטת חיפה. לאחר חששות רבים מהתקופה, וימים קשים לאורכה, הצלחתי לעשות דברים שלא הייתי עושה בלי עזרת הצוות בימים אלו: טיפול באמצעות קיר טיפוס, ששחרר ממני מתח רב שהצטבר במהלך השבועות האחרונים. טיפול באמצעות צלילה, שמרגיע אותי ועושה לי טוב בלב. הכשרה תעסוקתית בספריית אוניברסיטת חיפה (מטעם ליאו באק, נוסף על לימודיי האקדמיים), שעושה לי טוב, בעיקר בגלל שאני רואה אנשים אחרים, מקומות אחרים, וחווה את עולם העבודה. ובנוסף לכל, הכנה לקראת ניהול משק בית בדירת הכשרה ליד בית הספר, בצורה מובנית אליה אתרגל עם הזמן.
מבקש להודות לכל מי שהיה שם בשבילי, והתעקש לעזור לי כשהיה לי קשה. אינני לוקח זאת כמובן מאליו ואני רואה זאת כמשהו שבא מהלב ומרצון לעזור. תודה על כל החיזוקים בשעות הבכי והצער, תודה על החיזוקים והליווי הצמוד לאורך כל הדרך. מאחל לכולנו חוויות דוגמת חוויה זו!
 |
| תמונות מהמפגש הכיתתי בקפה מנדרין, חוף הים |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה